סטודיו עצמאות

עשייה משותפת של מקום קהילתי עוצמתי כפעולת דיקור עירוני (אקופונקטורה)

אזור המצבה, בת ים, 2012

     

ב-2012 מתרחש אירוע עירוני רחב היקף במרחב של כיכר המצבה - שער הכניסה לבת ים מכיוון תל-אביב ויפו, גבולה הצפוני של העיר, וטבורה של העיר ההיסטורית. במרכזו של מרחב זה אנו מתכוונים לפעול.


מתרגשים ומזהים בבירור את האפשרות הגדולה שבמקום קהילתי עוצמתי בלב אזור המצבה,
אנו מציעים להפוך בין יולי לסוף אוקטובר את הכניסה הדרומית של קולנוע העצמאות למקום כזה.


המקום יהיה בית חם ומקום למפגש, משחק, לימוד ועשייה - לקהילה המקומית של תושבים, פעילים, בעלי עסקים, אמנים, בני נוער, ועדים וארגונים, לקהילת המשתתפים והמבקרים בביאנלה, ולקהילת בעלי מקצוע ועניין בתחומי קהילה, עשיית מקום וקיימות.


המקום יאפשר להתנסות בשיתוף ידע, בשיתוף פעולה ובשגרת יום יום שונה מהרגיל. יהיו בו חלל משותף לעבודה (co-working) - לפרויקטים אישיים ומשותפים – וחללים לפגישות ולפעילויות. המקום יארח פעילויות מגוונות: סדנאות, דיונים, שיעורים, מפגשים, מצגות, מסיבות, הקרנות, ימי עבודה ועוד. כלבו הפועם יפעל קפה / בר שיגיש את מיטב התוצרת המקומית של אזור המצבה.


המקום יתהווה, יתארגן ויפעל בהתאם לאיכויות, לחומרים ולכוונות שיביאו באיו. אנו נספק את המבנה המינימלי אופטימלי ואת ה-'אירוח' (hosting) - התשתית שתאפשר נוכחות, נעימות ומפגשים מפתיעים, מפרים ועוצמתיים. בנוסף נציע פרקטיקות מגוונות כגון מרחב פתוח, קפה ידע, מעגלי הקשבה ושיחה, תכנון תהליכי התהוות, איסוף ועיבוד של בינה משותפת ועוד.. אשר יעניקו מסגרת וכלים ויאפשרו התנסות, לימוד ובניית כישורים באיך של עשייה משותפת (של מקומות), שהוא משמעותי ובלב פרויקט זה כמו המה.


תהליך הקמתו כמו גם אופן יצירתו / פעילותו היום יומית - כלומר כיצד המקום נעשה - ייעצב את מה המקום יהיה. ההשתתפות, השותפות ושיתוף הפעולה הן אבני היסוד של תהליך העשייה המשותפת של מקום קהילתי זה - והן, לשיטתנו, שיעשו אותו עוצמתי ומשמעותי באמת.


סטודיו עצמאות יכול להיות אירוע מכונן ומחולל במרחב המצבה שיוליך את ההתחדשות העירונית ואת התמרתו למרכז מטרופוליני חיוני, קהילתי ויצירתי. הצעתנו זו מתווה מהלך ראשון שמאפשר ניסוי משמעותי של פעולה חדשנית זו בהשקעה נמוכה יחסית ומבלי לדרוש מאנשים התחייבות תובענית מדי להתמסרות, להתנסות ו/או להשתנות. המהלכים הבאים י[ת]פתחו. ואנו סקרנים מאוד ומעוניינים להיות שותפים ומופתעים בתהליך.

.

מתווה לפעולה


שלב א'


22-23/2 סדנא לאריגת השדה ולגיבוש גרעין הפרויקט

6/3 גיבוש גרעין הפרויקט

22/3 תחילת סטודיו

חברי הגרעין יפגשו באופן קבוע ויובילו את התפתחות הפרויקט, יקדמו את תכנון המקום ויפתחו כישורים וכלים ל-'אירוח' של המקום באופן עוצמתי

27-28/4 אירוע פתוח של תכנון משותף

8/5 הגשת תוכניות להיתרים ולקראת ביצוע


שלב ב'


1/6 מועד תחילת שכירת המקום ועבודות ההקמה, בשיתוף גרעין הפרוייקט וקהילה


1/7 פתיחה

1-2/8 פסטיבל - המקום מארח את אירועי הקיץ העירוניים

28/9 Un-Conference

ימי הביאנלה תערוכה ומגוון אירועים

27/10 סגירת מהלך


15/12 פרסום סיכום
.






זכויות יוצרים


הפרויקט הוא פרויקט ב- 'לב פתוח' (open source)  ואנו תקווה שהוא יוטמע, יופץ וישוכפל.
אלא אם כן נאמר אחרת הזכויות שמורות לנו ומעוגנות ברישיון ייחוס-שיתוף זהה 3.0 של
קריאטיב קומונס ( (Creative Commons.




כיכר המצבה- רקע היסטורי


זירת ההתרחשות שלנו ממוקמת ברובע צפון מערב בת ים על גבול יפו - מפגש הרחובות רוטשילד ושדרות העצמאות. המתחם הסובב את כיכר המצבה וכולל בתוכו מספר חללים ציבוריים מרתקים: מבנה קולנוע סביון, קולנוע בת ים, גג קולנוע העצמאות, אולמות האירועים והפאסז'ים במגדל נחום, אנדרטת המגינים (המצבה) והמרכז המסחרי ברחוב רוטשילד.


מרחבית, הכיכר הינה מפגש של שתי שדרות – שדרות ירושלים (קינג גורג) ושדרות העצמאות. שתי השדרות יוצרות ציר אורבאני המוביל ממרכז יפו הותיקה, דרך לב בית וגן, אל חוף הסלע. הכיכר היא נקודת החיבור בין השדרות. אף על פי שזהו שער הכניסה הראשי, והוותיק, לעיר מכיוון תל-אביב, עם השנים התעמעם זוהרו של המקום, הוא הוזנח ונעזב על ידי תושביו הותיקים. בעבר רחשה בו סצינת הבילויים והתרבות בעיר המהגרים הים-תיכונית, וכיום נותר בו הלב המסחרי של העיר.

היסטורית, כיכר המצבה הינה הגבול הצפוני של הישוב בית וגן עם ג'בליה – השכונה הדרומית של יפו. במקום עמדה עמדת קרב של כוחות ההגנה, שכונתה 'עמדת קינג ג'ורג' – על שום מיקום העמדה בהמשך לשדרת קינג ג'ורג' (השם שנתנו פקידי המנדט הבריטי לשדרות העצמאות ולשדרות ירושלים ביפו, שונה עם הקמתה של בת ים לשדרות העצמאות). הכינוי 'עמדת המוות' ניתן לעמדה בעקבות נפילתם של שלושה ממגני בת-ים, שנהרגו בעת מילוי משמרתם בעמדה זו. מקימיה של האנדרטה ביקשו להקנות למקום מעמד ייצוגי, איקוני, כמעין חוליה המקשרת את המקומי עם הלאומי, את שנות המאבק שהסתיימו בניצחון עם משימת קליטתם של אלפי עולים חדשים.  

במהלך שנות הארבעים, התחדד הקונפליקט הלאומי ואיתו המתח הביטחוני בקו התפר שבין בת-ים ויפו. יותר מבעבר, הלך מרחב זה והצטייר כקו גבול טעון, עד לכדי עימות מזוין פעיל, שפרץ בדצמבר 1947 ונמשך עד מאי 1948, עם כניעתה של יפו ופינוי תושביה הערבים. מאמצע שנות הארבעים שימשו פרדסי ג'בלייה, אשר היוו בשגרה ענף כלכלי חשוב של תושבי השכונה הערבית, שדות אימונים של תנועות הנוער הפלסטיניות הלאומיות - הנג'אדה', ו'הפאטווה'. תכנית החלוקה מ 49 הגדירה את האזור חלק זה בצפונה של בת-ים בתחומי מה שהוגדר - מובלעת יפו. המשמעות הייתה, שחלק זה עלול להישמט מתחומי המדינה היהודית העתידית, שגבולותיה זה עתה הוכרו. הוקם קו של כ-15 עמדות ערביות מול בת-ים בשכונות הדרומיות של יפו - ג'בלייה וסכנת דרוויש. מנגד, הוקמו לאורך גבולה הצפוני והצפוני/מזרחי של בת-ים עשר עמדות הגנה. עמדת המלך ג'ורג נקראה בתחילה "השדרה". עמדה זו נחשבה כעמדה בעייתית משום הנחיתות הטופוגראפית שממנה סבלה ביחס לגבעות שממזרח וצפון (כיום שכונת עמידר), שהיו בשליטה ערבית.


בתודעה, בזיכרון, ובחיי היומיום הקולקטיביים והפרטיים של כל מי שגדל וחי בבת-ים ובסביבותיה אזור המצבה הוא לא רק הלב המסחרי, אלא בעיקר הלב התרבותי, של השכונה ושל העיר כולה. כותב אייל שגיא ביזאווי:


.

"למי שגדל בבת ים מצבה היא לא רק משכנם הנצחי של מתיו. והיא גם לא האתר שבשולי העיר שאותו פוקדים פעם או פעמיים בשנה, מגודר בחומת אבן גבוה, ארץ המתים. שכן "המצבה" בבת ים היא דווקא מרכז חיים תוסס, הומה אדם, רוחש פעילות ומדיף ריחות. זהו המרכז המסחרי של העיר ומקום הבילויים השני בחשיבותו אחרי חוף הים. כיכר, אשר על אף מיקומה בשוליה הגיאוגרפיים של העיר, על גבול בת ים ויפו, נתפסה תמיד בעיני תושביה כטבורה. ואם לא די בכך, הרי שהיא גם אחד מכרטיסי הביקור המובהקים של העיר... אם תיכנס אל העיר מחולון הרי שתעבור על פני שדה מצבות, ואם תעשה זאת מיפו תחכה לך גם שם מצבה לא קטנה. אלא שלעומת הדרך הראשונה, דוממת ושקטה עד להחריד, הדרך השנייה הומה ורוגשת, מלאת נורות מרצדות וצפירות מכוניות... "המצבה" היא המקום ההומה ביותר שידעתי לפני שאכיר ערים מרכזיות יותר. מקום שהדיף ריח מאפים מן הקונדיטוריות ומבתי הקפה שבו, וריח פיצוחים קלויים וקפה טחון עלה מן הקיוסקים ומהחנויות שלו. זה המקום שאליו הגענו לראות סרט בקולנוע העצמאות, או שני סרטים בכרטיס אחד בקולנוע "סביון". לכאן הגענו בערבי שישי לרקוד במועדון ה"סאן קלאב", לפנים "הזאב", והרגשנו שאנחנו במרכז העולם. לכאן שמנו פעמינו, לבושים במיטב מחלצותינו, כדי לחגוג כמעט כל שמחה משפחתית באחד מאולמות האירועים – נפטון, רון או מוניטין – אשר נדמה שהנורות המנצנצות של שלטיהם מקרבים אותנו אל מעין לאס וגאס מקומית. אך הייתה זו רק "המצבה, עם שמות הנופלים עליה ועם התותח השחור. אלא שהיא הייתה עטופה בצלילי הבוזוקי של אריס סאן היווני, במיתרי קולה של היידה שרה "גולה סנגאם" בפרסית, בקולה של אג'דה פקאן התורכייה שרה "סנדמבשקה", בשיריו המלטפים של חוליו איגלסיאס הספרדי ובמעגלי הורה מסחררים. המצבה החיה ביותר שהכרתי." בתוך: אירוח 2008, קטלוג הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני, עמוד 219


בשנות השמונים והתשעים, יחד עם דעיכתם של מרכזי ערים אחרים ברחבי העולם ובישראל בפרט, מוסדות הציבור והבילוי נסגרו והמקום החל לדעוך. ההתדרדרות הייתה עקבית – קניונים שהוקמו במרכז בת ים ובראשון לציון סחפו אחריהם את קהל הקונים, ושכונות חדשות שנבנו בחולות מדרום לבת ים משכו אליהם תושבים ותיקים רבים שביקשו לשפר את איכות חייהם. המקום ננטש, ואוכלס מחדש בערב רב של מהגרים. במהלך זה הזיכרון המקומי עוצב מחדש, נדד אל מחוץ לגבולות העיר ואילו למקום עצמו ניתנה פרשנות חדשה על ידי תושביו החדשים – ערבים, רוסים, יהודים, חרדים, מזרחים, אשכנזים, מהגרי עבודה, עשירים, עניים, סטודנטים – תושבי יפו ובת ים, שאימצו אותו כמרכז עירוני אלטרנטיבי המתנגד לחלוקות המוניציפאליות המקובלות והופכות אותו למרחב רב לשוני מורכב ומאתגר. מקום שהחיים מתקיימים בו במלוא עוצמתם ועצמאותם. כיום, בת ים מבקשת לחדול מלהיות פריפריה חברתית תרבותית בליבת המטרופולין ולהפוך למרכז חדש אשר מרחיב את המרכז התרבותי התל אביבי. לכיכר המצבה – כגשר בין הערים יהיה בעתיד תפקיד מכריע בתהליך ההתחדשות הזה.


Comments